הקדמה
דברי פתיחה - מכנס American Diabetes Association 2018
סקירה
טיוטת קווי ההנחיות החדשים של ADA/EASD לטיפול לניהול חולים עם סוכרת מסוג 2
פרופ' אברהם קרסיק
סקירה
מחקרי Cardiovascular outcome בסוכרת – לאן הולכים מכאן?
ד"ר אביבית כהן
סקירה
אנסולינים בזאליים ושילובי אינסולין GLP-1 בחולי סוכרת מסוג 2
פרופ' נעים שחאדה
סקירה
מחקרים חדשים ותובנות בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT2
ד"ר ענת צור
סקירה
דרכי טיפול חדשות: הארכת טווח הפעולה, פפטידים חדשים ואינסולינים רגישי גלוקוז
פרופ' אמיר תירוש
סקירה

מחקרים חדשים ותובנות בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT2

מעכבי SGLT-2 הפכו תוך מספר שנים מועט לאפשרות של קו שני בטיפול בסוכרת וממשיכים לעורר עניין רב בשל ההגנה הקרדיווסקולרית והכלייתית שנצפו בשימוש בהם. במהלך הכנס הוצגו מחקרים רבים הקשורים למעכבי SGLT2 במספר תחומים ואתרכז ב 3 מהם.

1. מחקרים קליניים של טיפול במעכבי SGLT בחולי סוכרת סוג 1

הצורך באפשרויות טיפול נוספות בחולי סוכרת סוג 1 הודגש במספר הרצאות:
• קושי באיזון חולי סוכרת סוג 1. וההשפעה על סיבוכי סוכרת
• השמנה /עודף משקל גם באוכלוסיה של חולי סוכרת סוג 1
• למרות התקדמות הטיפולים יש עדין אירועי היפוגליקמיה שכיחים. כולל אירועים קשים
• אירועי DKA
• שכיחות סיבוכים קרידווסקולרים בחולים אלו גבוהה אך אין מחקרי מניעה


מכיוון שמנגנון פעילות מעכבי SGLT אינו תלוי בהפרשת אינסולין יש הגיון לכך שתוספת שלהם תהיה יעילה בטיפול בחולים אלו. בנוסף הודגש הצורך לבדוק האם גם באוכלוסיה זו תהיה הגנה קרדיווסקולרית וכלייתית.

בכנס הוצגו מספר מחקרים בטיפול במעכבים שונים של SGLT2 בחולי סוכרת סוג 1 וכן שימוש במעכב משולב של SGLT2 + SGLT1.
יש להדגיש שאין התוויה כיום למתן של תכשירים אלו בחולי סוכרת סוג 1

SOTAGLIFLOZIN .1 הינו מעכב כפול של SGLT-1 ו- SGLT-2 הראשון מסוגו. SGLT-1 הוא הנשא העיקרי במעי של גלוקוז וגלקטוז . עיכוב שלו גורם להאטה והפחתה של ספיגת גלוקוז במעי וכתוצאה מכך יש הפחתה ואחור בעלית הגלוקוז הפוסטפרנדיאלית. SGLT-2 מבוטא בחלק הפרוקסימלי של אבובית הכליה ואחראי לספיגה מחדש של 90% מהגלוקוז שעבר פילטרציה. עיכוב שלו יפחית את הספיגה ויגרום לגליקוזוריה. ואכן במתן של החוסם המשולב רואים הפחתה גדולה יותר בעלית הסוכר לאחר האוכל בהשוואה למעכב בלעדי של SGLT-2.
מחקרי הסוטגליפלוזין בסוכרת סוג 1 נקראים מחקרי In Tandem . תוצאות מחקר ה 3In Tandem שכלל 1400 מטופלים פורסמו ב NEJM ב12/2017 .תוצאות מחקרי In Tandem 1 ו2 פורסמו לא מכבר לאחר 24 שבועות בהם נבדקו 2 מינונים של סוטגליפלוזין.

מטרת המחקרים היתה בדיקת יעילות הטיפול בהפחתת ה C1A . בכנס הנוכחי פורסמו תוצאות המשך של מחקר In Tandem מספר 1 ו2 והמסקנות היו:
לאחר 52 שבועות של טיפול בסוטגליפלוזין + אופטימיזציה של הטיפול באינסולין נצפתה:
• הפחתה בערכי C1A שנשמרה עד סוף המחקר
• ירידה במשקל
• הפחתה במספר יחידות האינסולין שבשימוש
• פחות אירועים של היפוגליקמיה
• יותר אירועים של DKA לעומת הפלצבו.

הפחתת האינסולין הייתה בעיקר באינסולין קצר הטווח לארוחות ותואמת להפחתה בעלית הסוכר לאחר האוכל הנצפית בשימוש במעכב דואלי

2. גארדיאנס (EMPAGLIFLOZIN): פורסמו תוצאות ראשוניות בחולי סוכרת סוג 1 . מחקרים הנקראים The EASE program.
מחקרים ראשונים בתכשיר זה הראו שיפור באיזון הגליקמי, ירידה במשקל בלי הגברת אירועי היפוגליקמיה אבל עליה בשכיחות של קטואצידוזיס. הרעיון במחקר שהוצג (EASE 3 ) היה לבדוק אפשרות של שימוש במינון מופחת של גארדיאנס של 2.5 מג בעקבות תצפית שמינון זה גרם בחולי סוכרת סוג 1 לגליקוזוריה דומה למה ש 10 ו25 מג גרמו בחולי סוכרת סוג 2 . במחקר, הושוו מינונים של 2.5 ,10 ו25 מג . תוצאות המחקר הראשוניות שפורסמו בכנס הראו שיפור בכל הקבוצות באיזון הגליקמי , ירידה במשקל , ללא עליה באירועי היפוגליקמיה . נצפתה עליה באירועי DKA אך לא היתה עליה בשכיחות אירועים אלו במינון ה 2.5 מג. לא היה פרוט בכנס בכמה מטופלים מדובר והתוצאות המלאות יפורסמו בכנס ה EASD באוקטובר. 

המחקר מעלה תקווה שאולי מינון מופחת של התכשיר לא יהיה כרוך בעליה בשיעור אירועי הקטו אצידוזיס.

3. פורסמו גם תוצאות מחקר ה DEPICT-1 בחולי סוכרת סוג 1 בשימוש עם DAPAGLIGLOZIN (פורקסיגה). גם כאן נצפה שיפור באיזון הגליקמי, הפחתה במינון האינסולין, ירידה במשקל ללא עליה באירועי היפוגליקמיה וגם כאן נצפתה עליה ב DKA

לסיכום- הטיפול ב תכשירי ה SGLT בסוכרת סוג 1 יעיל ומתבקש אך לא ברור האם הוא שווה את הגברת הסיכון לקטואצידוזיס. יש צורך במציאת פתרון יעיל למניעת אירועים אלו וזיהויים המוקדם.

בנוסף הודגש הצורך למחקרים עתידים במניעה קריווסקולרית גם לחולי סוכרת סוג 1.

ב. האם כדאי לשנות את ההתוויה לרישום של 2 SGLT- לערכי GFR נמוכים יותר?
היעילות הגליקמית של מעכבי SGLT-2 פוחתת עם הירידה בתפקוד הכלייתי מכיון שהגליקוזוריה תלויה ב GFR תקין ולכן התווית התכשירים השונים היא עד GFR של 45-60 בתלות בתכשיר. לעומת זאת ההגנה הכלייתית והקרדיווסקולרית לא תלויה באפקט הגליקמי. בתתי אנליזות שפורסמו ממחקר ה EMPA REG הפחתת התמותה הקרדיווסקולרית, אשפוזים בשל אי ספיקת לב והאטת ההתדרדרות הכלייתית נצפו גם בתת הקבוצה עם פגיעה כליתית כלומר לא הושפעו מהירידה בתפקוד הכלייתי ונצפו גם בקבוצה של GFR של 30-60.

תופעה זו הודגמה גם בתתי אנליזות ממחקר ה CANVAS עם CANAGLIFLOZIN - בו הודגם כי האפקט הקרדיווסקולירי הכלייתי ותופעות הלוואי לא השתנו עם החמרת התפקוד הכלייתי

מחקר ה DRIVE עם הדפאגליפלוזין הדגים גם כן בטיחות בחולים לא מאוזנים עם GFR 45-59

לאור הנ"ל הומלץ בכל אחת מהתרופות לשקול מחדש את השימוש בהם ב GFR נמוך יותר מההתוויה הנוכחית

3. מחקרים קליניים פאזה 4 המשווים אפשרויות טיפול בסוכרת זו מול זו

עבודה שהשוותה תוספת טיפול משולב אורלי בדפאגליפלוזין (פורקסיגה) +סקסגליפטין (אונגליזה) מול תוספת של אינסולין בזלי - לנטוס בחולים עם סוכרת שאינם מאוזנים עם מתפורמין עם או בלי סולפוניל אוראה. בעבודה שנמשכה 24 שבועות וכללה 622 מטופלים עם A1C של 8-12% נצפתה הפחתה דומה בC1A אבל עם שיעור היפוגליקמיה נמוך יותר בקבוצה האורלית וירידה במשקל בקבוצה זו מול עליה בקבוצה שקיבלה אינסולין . יותר אנשים הגיעו לC1A פחות מ7% בקבוצת השילוב האורלי.

עבודה דומה בדקה תוספת של השילוב הנ"ל של דאפגליפלוזין עם סקסגליפטין מול תוספת אמריל בחולים לא מאוזנים עם גלוקופאג והראתה ירידה גדולה יותר ב A1C בקבוצת השילוב מול האמריל עם שיעור נמוך יותר של היפוגליקמיה , ירידה במשקל וירידה בלחץ הדם.
מחקרים אלו תומכים בשימוש בתרופות "החדשות" מול אינסולין או סולפוניל אוראה.


צפו בהרצאתה של ד"ר ענת צור:

שליחה במייל
מחקרים חדשים ותובנות בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT2
Done!