עידכונים בסוכרת סוג 1

בשנים האחרונות הצטבר מידע רב שתומך בכך שמחלת הסוכרת מורכבת מהרבה תת קבוצות בעליי מאפיינים יחודיים, והחלוקה הקלאסית והדיכוטומית לסוכרת סוג 2 וסוכרת סוג 1 הינה ברובה מוטעית. בעוד שהדיון על תת הקבוצות השונות בסוכרת מסוג 2 נידון בהרחבה, בכנס האחרון החל דיון מעמיק גם בתת הקבוצות בסוכרת מסוג 1. במסגרת זו, ניתן דגש ל'אנדו-טייפינג' של המטופלים, הכולל את המאפיינים הקליניים של החולים, המאפיינים המעבדתיים כגון פרופיל הנוגדנים והטיטר, הרקע הגנטי, וגם התגובה לתרופות אימונו-מודולטוריות. הצורך בהבחנה בין תת הסוגים השונים של סוכרת מסוג 1 הינו חשוב, מכיון במחקרי המניעה הרבים שפורסמו בשנים האחרונות, מתברר כי תת הקבוצות השונות מגיבות שונה מאד להתערבות המניעתית. כלומר, התועלת המתונה יחסית שנצפתה בשימוש בתרופות אימונו-מודולטוריות למניעת סוכרת סוג 1 באוכלוסיות בסיכון גבוה, מורכבת מתת קבוצה שהגיבה בצורה מרשימה, בהם נצפתה מניעה כמעט מוחלטת של התקדמות לסוכרת מסוג 1, בעוד שבתת הקבוצות השונות לא הודגמה תועלת כלל. כיום מבוצעת בחינה מחדש ואנליזות פוסט-הוק של מחקרים אלה על מנת לאתר כלים לסיווג של המטופלים, לפי האנדו-טייפינג הרלונטי, להתערבויות השונות.

אחד מתת-הסוגים של סוכרת סוג 1 הוא הסוכרת שמושרית על ידי מעכבי PD-1 ו-PD-L1. בחולים אלה יש התפתחות מהירה מאוד של הסוכרת, ללא תקופה מקדימה של דיסגליקמיה, מה שמונע מאיתנו אפשרות לאיתור מוקדם. בנוסף, חולים אלה מאופיינים בכך שרק כ-40% מהם יפתחו נוגדנים ברי איתור לעומת 85-90% בחולי סוכרת סוג 1 קלאסית. עוד ראוי לציין כי בחולים המקבלים נוגדי CTLA-4 אין כמעט בכלל התפתחות של סוכרת סוג 1.

ההרצאה דנה גם בטיוטא לקונצנזוס של ה-ADA/EASD, העוסקת באבחנה ובטיפול בסוכרת סוג 1. מדובר במסמך חשוב, הנותן כללים מנחים הנחוצים מאד לניהול מקרי "ביניים", בהם האבחנה אינה ברורה. חלק גדול מסיווג חולים אלו עד כה התבסס על "תחושות בטן". בנוגע לאבחנה של סוכרת סוג 1, כותבי ההצהרה  ממליצים על בדיקות נוגדני GAD, IA2 ו-ZnT8 ומבקשים להפסיק את השימוש בנוגדי Anti-Islets. נוגדנים אלו אינם ספציפיים ובדיקתם אינה מהימנה. במידה והנוגדנים שליליים, כפי שקורה בכ-10% מהחולים עם סוכרת סוג 1 יש לבחון את גיל המטופל ומאפיינים נוספים כגון C peptide שמסייעים לאבחנה. האלגוריתם מציע ערכי סף של C PEPTIDE שיסיעו בסיווג המטופלים בין סוכרת מסוג 2 וסוג 1. דגש נמוך יותר יש לתת לסיפור משפחתי, נוכחות או היעדר קטואצידוזיס בעת ההתייצגות או משקל המטופל.

בנושא טכנולוגיות - בשנים האחרונות ישנה פריחה טכנולוגית ביכולת למדוד גלוקוז בצורה רציפה ומדויקת, ובאלגוריתמיקה מתקדמת המאפשר ליצור "מערכת סגורה" של לבלב מלאכותי. אחת המערכות שהוצגה היא מערכת ה-Klue המותקנת על שעון Apple Watch והכוללת חיישנים על כף היד המזהים תנועות של אכילה. זיהוי האכילה משדר ישירות למשאבה שהתחילה ארוחה ומתחיל מתן בולוס אוטומטי. פיילוטים ראשונים עם המערכת מראים שהיא תורמת לאיזון גליקמי וירידה במשקל.

תחום נוסף התופס תאוצה הינו הפיתוח של תחליפים לתאי בטא מתאי גזע פלוריפוטנטיים. חלק מהתחליפים דורשים טיפול עם תרופות אימונוסופרסיביות אך ישנן חידושים אשר אולי בעתיד הקרוב ייתרו את הצורך באימונוסופרסיה בדמות אריזה של תאי הביטא בתוך "כיסים" המונעים את הגישה של מערכת החיסון לתאים המושתלים. חברת נובונורדיסק יחד עם חברת Procyon מפתחות תאי בטא עטופים בקפסולה ייעודית השומרת על חיות ממושכת של התאים.

ישנם חידושים גם בעולם הטיפולים התרופתיים. לאחרונה פותח אינסולין קצר טווח אשר ניתן לקחת אותו עם pramlintide, דבר שעד לאחרונה לא היה אפשרי. שימוש בטיפול משולב זה הדגים יתרונות בהיבט איזון גליקמי, ירידה בהפרשת גלוקגון וצריכת אינסולין וירידה במשקל גוף. תרופה נוספת, Volgademib, המעכבת את הקולטן לגלוקגון הודגמה כמורידה צריכת אינסולין וגלוקוז במטופלים עם סוכרת מסוג 1 ללא עליה באירועי היפוגליקמיה ממחקר RCT שנמשך 12 שבועות. 

צפו בהרצאתו של פרופ' תירוש: