השפעות מעכבי SGLT2 על הלב והכליה – האם מדובר ב-Class Effect?

מחלות קרדיווסקולריות אחראיות ליותר מ-50% מהתמותה בסוכרת. למרות השיפור בתחלואה הלבבית בכלל האוכלוסיה, אין ירידה בשכיחות התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית בקרב חולי סוכרת. כאשר מדובר בחולים עם אי ספיקת לב וסוכרת, הפרוגנוזה חמורה עוד יותר. מחלת לב מגבירה את הסיכון לתחלואה כלייתית ולהפך - אי ספיקה כלייתית מגבירה את התחלואה הקרדיווסקולרית.

השינוי הגדול בתחום היה עם יציאת מחקר ה-EMPA REG. מחקר זה הראה ירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה הלבבית. האפקט נצפה מוקדם לאחר התחלת השימוש בתרופה ממשפחת מעכבי 2SGLT ובמקביל נצפתה ירידה באשפוזים בשל אי ספיקת לב כמו גם הגנה על הידרדרות כלייתית. תמיכה בממצאים אלה היתה גם במחקר ה-CVOT, ה-DECLARE וה-CREDENCE.

בכינוס ADA האחרון דווח על מחקר ה-VERTIS CV שבו תוארו תוצאי מחקר ה-CVOT. בתרופה נוספת ממשפחה זו, ה-Ertugliflozin. החוקרים מצאו כי בהשוואה לפלצבו, החולים שקיבלו מינונים של 5 מ"ג או 15 מ"ג מדי יום של התרופה לא הראו שינוי בשיעור אירועים לבבים קרדיווסקולריים (MACE). אירועים כאלה כללו מוות מסיבות קרדיווסקולריות, אוטם שריר הלב שלא הביא לתמותה, או שבץ לא קטלני. המחקר הגיע ליעד המחקר העיקרי עם יחס סיכונים של 0.97, ו-95% CI בטווח 0.85-1.11 עם ערך P נמוך מ-0.001 עבור non-inferiority.

כ-11.9% מכלל המטופלים שנטלו Ertugliflozin חוו MACE, שיעור דומה למטופלים שקיבלו פלצבו, וזאת במהלך מעקב של 6.1 שנים. עם זאת, לא נמצא כל ירידה בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולרית, וזאת בניגוד לתוצאות מחקר ה-EMPA REG.

פרופ' ליבוביץ ציין כי בהשוואה לפלצבו, הטיפול בתרופה הציג תועלת של ירידה בסיכון לאשפוז של 30% בשל אי ספיקת לב (2.5% לעומת 3.6%, עם יחס סיכונים של 0.7), וזאת על אף שירידה זו בסיכון לא היתה מובהקת סטטיסטית.

באופן דומה, הטיפול התרופתי לא הציג תועלת עם מובהקות סטטיסטית עבור יעד המחקר השניוני שנגע להשפעה על הכליות (הזמן עד לאירוע כלייתי), אך החוקרים מצאו מובהקות בירידה בהידרדרות של eGFR לאורך המעקב בקרב הנוטלים טיפול תרופתי: לאחר חמש שנים, המטופלים בתרופה הראו שיעור eGFR גבוה יותר ב-3.01-3.05 מ"ל/דקה/1.73 m² לעומת המשתתפים שקיבלו פלצבו.

לפיכך, ההשפעות על הכליה ועל אי ספיקת לב מהוות את  האפקט הקונססינטי במחקרי ה-CVOT במשפחת מעכבי ה-SGLT2. יתרה מזו, אפקט דומה נמצא גם במחקר ה-DAPA-HF שבו נבדקו חולי אי ספיקת לב מובהקת כאשר טיפול בדאפאגליפלוזין הורידה את האשפוז בחולי אי ספיקה, ללא תלות בהיות החולה דיאבטי או לא. ה-EMPA REG בולט לטובה שכן בשימוש ב-Empagliflozin נמצאה ירידה גם בתמותה ובתחלואה קרדיווסקולרית.

לסיכום, נראה שכל המחקרים הללו בתרופות ממשפחת המעכבים של SGLT2 תומכים בכך כי יש לתרופות אלו השפעה על שיפור במצבם של חולי הסוכרת באספקט הקרדיאלי והכלייתי. פרופ' ליבוביץ סבור כי מדובר בסך הכל ב-Class Effect וזאת בשל הדמיון במבנה וברוב ההשפעות המיטיבות.

צפו בהרצאתו של פרופ׳ גיל ליבוביץ בנושא השפעות מעכבי SGLT2 על הלב והכליה: