השמנה ומחלות קרדיווסקולריות בסוכרת סוג 1, זה לא רק הסוכר

מחקר ה-DCCT ומחקר ההמשך EDIC עם מעקב של קרוב ל-30 שנה הדגימו שבמטופלים עם סוכרת סוג 1 איזון גליקמי הדוק הפחית בצורה ניכרת את הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולריים לעומת איזון רגיל. יחד עם זאת גם בחולים עם איזון גליקמי הדוק ישנה עליה תלולה במשך השנים של הסיכון הקרדיווסקולרי לעומת אנשים ללא סוכרת. סיכון זה היה גבוה במיוחד באתם חולים שעלו בצורה ניכרת במשקל ועליה ניכרת במשקל אפילו ביטלה את היתרון שבהשגת איזון גליקמי הדוק!

גם מחקר תצפית שבדי גדול הדגים כי הסיכון לתמותה ממחלה קרדיווסקולרית באנשים עם סוכרת סוג 1 גדול פי 4.6 מאשר באנשים ללא סוכרת.

חשוב לתת את הדעת לכך שאמנם איזון גליקמי הוא חשוב אך ישנם גורמי סיכון נוספים למחלה קרדיווסקולרית בחולי סוכרת סוג 1. גורמי סיכון אלו כוללים בין היתר, משך הסוכרת, דופק מהיר, נפרופתיה, נוירופטיה אוטונומית, השמנה ועישון.

ישנן מספר מנגנונים אשר יכולים לתרום לעליה בסיכון הקרדיווסקולרי בקרב אנשים עם סוכרת סוג 1: בדומה לאנשים עם סוכרת סוג 2, גם אנשים עם סוכרת סוג 1 יכולים לסבול מעמידות לאינסולין אשר נגרמת עקב מנגנונים שונים לעומת אלו הקיימים בסוכרת סוג 2 או בהשמנה בלא סוכרתיים. עליה במשקל מחמירה את העמידות לאינסולין וגורמת גם לעליה גם בלחץ הדם. תוצאות ממחקרים מראות כי אפילו עליות קלות בלחץ דם סיסטולי בסביבות 120-130 מילימטר כספית בחולי סוכרת סוג 1 מעלות את הסיכון למחלה קרדיווסקולרית. ייתכן גם שעליות מתונות ברמת הטריגליצרידים הקורת בחולי סוכרת סוג 1 עם השמנה היא גורם סיכון.
לאור כל זאת, נשאלת השאלה האם יש לזנוח את הגישה ה"גלוקוצנטרית" בסוכרת סוג 1? למרבה הצער, נכון להיום אין מספיק מחקרים ועבודות אשר בחנו שאלה זו. עבור רוב התרופות שאינן אינסולין, הנסקרות במצגת אין נתונים הבוחנים את השפעתן על תחלואה קרדיווסקולרית.
מחקר ה -REMOVAL הראה כי הוספת מטפורמין לחולי סוכרת סוג 1 מובילה לפחות עיבוי אינטימה-מדיה ועבודה נוספת הדגימה שיפור במדדי אקוקרדיוגרפיה אך בהחלט יש צורך במחקרים נוספים שיבחנו את השימוש בתרופות פומיות לסוכרת בחולי סוכרת סוג 1.

בנוגע לסטטינים- בעוד שהמלצות האיגודים האמריקאים בנוגע לשימוש בסטטינים בחולי סוכרת סוג 1 דלות למדי, האיגוד הקרדיולוגי ואיגוד הטרשת האירופאים (EAS/ESC) ממליצים לשקול מתן סטטין בעצימות בינונית באנשים מתחת לגיל 35 אם משך הסוכרת קצר מ-10 שנים וערכי ה-LDL גבוהים מ-97 מ"ג/ד"ל. במידה ומשך הסוכרת מעל 10 שנים ויש גורם סיכון נוסף יש לשאוף לערך LDL הקטן מ-70 מ"ג/ד"ל. במידה ויש מחלה קרדיווסקולרית יש לשאוף לערך LDL הקטן מ-55 מ"ג/ד"ל ואם היה אירוע קרדיווסקולרי בשנתיים האחרונות יש לשאוף לערך מטרה של LDL הקטן מ-40 מ"ג/ד"ל.

לסיכום, ניתן לומר כי למרות ההתקדמות בשנים האחרונות באיזון הגליקמי של חולי סוכרת סוג 1, הסיכון הקרדיווסקולרי שלהם נותר גבוה. יש לשים לב לנושא השמנת יתר ולטפל באגרסיביות בגורמי סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. יש צורך במחקרים התערבותיים בחולי סוכרת סוג 1 אשר יבחנו את ההשפעה של תזונה, וטיפול ביל"ד, בהיפרליפידמיה ובהשמנה וכן תרופות מורידות גלוקוז אחרות על-מנת להקטין את הסיכון הקרדיווסקולרי.