השמנה בחולים עם וללא סוכרת

תרופות אגוניסטיות ל-GLP1 ובפרט סמגלוטייד מובילות לירידה במשקל ובהמוגלובין מסוכרר. מחקרים חדשניים בוחנים שילוב של אגוניסטים ל-GLP1 עם חומרים אחרים כטיפול לירידה במשקל

ד"ר דיקר הציג מספר מחקרים העוסקים בהשמנת יתר בחולים עם וללא סוכרת.

בכנס הוצגו מחקרים העוסקים בהשפעתן של תרופות אגוניסטיות ל-GLP1 על השמנה. מטה אנליזה גדולה של 394 מחקרים השוותה בין תרופות שונות לסוכרת ומצאה כי סמגלוטייד תת עורית מובילה לירידה גדולה ביותר במשקל מכל התרופות. התרופה בעלת היעילות השנייה הכי גבוהה היתה סמגלוטייד פומית ולאחר מכן לירגלוטייד תת עורית. מחקר נוסף בחן את ההשפעה של סמגלוטייד לעומת לירגלוטייד ואינבו על משקל, שובע ורעב. במחקר נמצא כי למרות שסמגלוטייד לא מפחיתה את פינוי המזון מהקיבה (בשונה מלירגלוטייד), היא מפחיתה את הצריכה האנרגטית ב-47% ומובילה לירידה ממוצעת במשקל של 10 ק"ג לאחר 20 שבועות טיפול. בנוסף, סמגלוטייד הפחיתה את השתוקקות של המשתתפים ממין זכר למזון עתיר פחמימות ומלח.

סמגלוטייד נמצאה יעילה לירידה במשקל גם באנשים ללא סוכרת. מחקר פאזה 2 באנשים עם השמנת יתר ללא סוכרת מצא כי לאחר שנה של טיפול, סמגלוטייד במינון 2.4 מ"ג הובילה לירידה של מעל 15% במשקל הגוף ב-41% מהמשתתפים בעוד ש-27% מהמשתתפים ירדו 20% ממשקל הגוף. ממצאים מרשימים אלה סללו את הדרך למחקר פאזה 3 אשר תוצאותיו אמורות להתפרסם בקרוב.

ייתכן שהסיבה להשפעה הדיפרנציאלית על ירידה במשקל של אגוניסטים שונים ל-GLP1 נעוצה במנגנון פעולה שונה. מחקר שהשווה בין אתר הפעולה במוח של סמגלוטייד ולירגלוטייד מצא כי סמגלוטייד פועלת באזורים גבוהים יותר במוח לעומת לירגלוטייד.

יעילותם של אגוניסטים ל-GLP1 עבור ירידה במשקל הודגמה במחקר חדשני שבוצע בחיות מעבדה. במחקר שבוצע בסין בוצע הזרקה של לירגלוטייד עם ההורמון FGF21 אשר שולבו לכדי מיצלה אחת לזנבות של עכברים על מנת לבחון את השפעת הטיפול על ירידה במשקל ואיזון ערכי סוכר. שילוב התרופות אמור לגרום לשפעול משמעותי של תאי בטא ואכן, המחקר הדגים כי בעכברים אשר קיבלו את הטיפול המשולב היתה ירידה גדולה יותר במשקל ואיזון גלוקוז טוב יותר מאשר בעכברים שקיבלו אינבו.

מחקר פאזה IIb בחן את ההשפעה של התרופה החדשנית Tirzepatide על ירידה במשקל והמוגלובין מסוכרר. טירזפטייד הינה תרופה אגוניסטית ל-GLP-1 ול-GIP. טירזפטייד הובילה לירידה ממוצעת של מעל 11.4 ק"ג במשקל גוף ולירידה של 2.4% בהמוגלובין מסוכרר. ממצא מרשים נוסף מניסוי עם טירזפטייד בחיות מעבדה היה שטריזפטייד מיתנה את ההשפעה של "התאמה מטבולית", תופעה המונעת שימור של ירידה במשקל לאחר ירידת משקל ראשונית.

נושא נוסף הנדון בכנס הוא ההשפעה של מטפורמין על השמנת יתר. שנים רבות נעשים נסיונות להבנת מנגנון הפעולה של מטפורמין בהיבט ירידה במשקל ומחקרים שבוצעו לאחרונה הדגימו כי מטפורמין מוביל לעליית GLP1 ו-PYY ללא עלייה ב-Amylin. ייתכן שמטפורמין משפיע על ירידה במשקל דרך הורמונים אלה והתרופה מאושרת עבור ירידה במשקל בארצות הברית.

צפו בהרצאתו של ד"ר דיקר: